ביטון נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

ההליך והמחלוקת

בקשה מיום 8.3.11 למינוי אורטופד   מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975 (להלן:"החוק") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986 הנוגעת לתביעה שהוגשה כבר ביום 8.9.09 ( כשנתיים קודם לכן) עקב תאונת דרכים מיום 29.12.05 .

גם בזמן הדיון , כמפורט להלן ביקש ב"כ התובע להגיש מסמכים נוספים.

אציין כי בקשה למנוי אורטופד הוגשה למרות המלצה על אי מינויו שנתנה בחוות דעתו של פר' בורנשטיין שנתנה כבר ביום 22.8.10 בהמשך להחלטת כב' השופטת אניסמן מיום 26.4.10 לפיה יחווה הנוירולוג דעתו בדבר מינוי אורטופד. אציין שהחלטת כב' השופט אניסמן נתנה בתום דיון בבקשה שנגעה למינוי גלריית מומחים שבכללם 1. פסיכיאטר 2.נוירולוג 3. אורטופדי 4. וא.א.ג שמתוכם מונו פסיכיאטר ונוירולוגי.

חוות דעתו של פר' גדות מפורטת מאד התייחסה לתלונותיו השונות של התובע גם בגין כאבי צוואר, רדימות ביד ולאחר בדיקה שבוצעה לו והיא התייחסה בין היתר לטענה למגבלת תנועה ולממצאי בדיקת סי טי צווארי ומצאה שמדובר בשינויים ניוונים בלבד ולטענותיו הנוגעות למגבלות תנועה.

הנימוק שניתן לבקשה הוא שבבדיקת הנוירולוג הדגים הגבלה בבדיקת צוואר נטען שחרף העדר המלצה יש למעלה מראשית ראיה למינוי .

בדיון

בדיון, ביקש ב"כ התובע להוסיף נימוק שכרוך במסמכים "טריים" מהעת האחרונה ב3.2011 שתומכים, לשיטתו, בטענה בדבר מינוי אורטופד ובכל אופן, לשיטתו, לו היו בפני הנוירולוג היו גורמים לשינוי המלצתו.

ב"כ הנתבעת, הגיבה בעל פה כי הבהירה שהבקשה לא דווחה לה לפני הדיון. היא הפנתה לטעמי התנגדותם בתשובה לבקשה המקורית, להחלטת כב' השופטת אניסמן שלפיה הבקשה נגעה למינוי בתחום הפסיכיאטרי והנוירולוגי ולאי המלצת הנוירולוג, לעובדה שמרבית המסמכים שביסוד הבקשה היו בפני המומחה ושאותם מסמכים "טריים" מתייחסים לנקודת זמן שבחלוף כשש שנים מאז תאונה שלא שהיא מאוזכרת בהם אין כדי להצדיק מינוי. לחלופין בקשה ששכר טרחה יושת על התובע.

אציין מעתה ,שהם נוגעים לכאורה לאותן חוליות בהן הסביר המומחה בעיה של שינויים ניווניים.

ההכרעה והמינוי

לאחר שעיינתי במסמכים והצדדים השמיעו טענותיהם לא מצאתי למנות עתה, אך מצאתי להפנות גם מסמכים אלה לעיון הנוירולוג, שמתבקש להתייחס לעניין בהקדם האפשרי.

בשלב זה איפה, לא מצאתי לסטות מהמלצת הנוירולוג ומהחלטת הביניים של כב' השופטת אניסמן שלא מצאה למנות.

להלן אנמק החלטתי

העקרונות

נקודת מוצא היא שעמדת מומחה מהווה המלצה שאינה מחייבת את בית המשפט אך יש ליתן לה משקל נאות בשים לב למומחיותו, להיותו ניטראלי, ומקצועי ולכך שמדובר בתחום קרוב. המדובר במי שכנקודת מוצא בעל ידע רפואי רב לשל ביהמ"ש, המשמש כזרוע ארוכה לבירור שאלה זאת הוא לא רק שראה חומר רפואי הנוגע לנפגע, שהוצג לפניו אלא שגם בדק את הנפגע עצמו כמתועד בחוות דעת מפורטת שבחנה את השאלות הרלבנטיות.לעמדת המומחה יש לייחס משקל בין אם המליץ על מינוי מומחה ( להלן:"המלצה חיובית") ובין אם המליץ שלא למנות מומחה ( להלן:"המלצה שלילית").

על משקל אפשרי להמלצה חיובית, מלמדת העובדה שבכוח המלצה לשמש "ראשית הראיה" או כהשלמה לראשית הראיה הנדרשת. ראה, כב' השופט ש. לוין ברע"א 90 / 3946 שמואל מזל נ' שרעבי ליאור ( לא פורסם, 30.11.90)( להלן:"עניין שרעבי") " על משקל המלצה "שלילית" של מומחה ראה כב' השופט אור ברעא 97 / 296 עזוז אורלי נ' כלל חברה לביטוח ( לא פורסם, 20.2.97). ( להלן:"עניין עזוז") :"2. החלטת בית המשפט על נימוקיה מקובלת עלי. לנוכח עמדתו של המומחה הרפואי בתחום האורטופדי, לפיה אין צורך במינוי מומחים בתחום הנוירולוגי ובתחום הפלסטי, לנוכח התייחסות האורטופד לענין הצלקות של המבקשת, ובהתחשב במסמכים הרפואיים אשר היו בפני בית המשפט, אין עילה להתערב בהחלטתו. 3. כן ראה באליעזר ריבלין תאונות הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים 641 (מהדורה שלישית, תש"ס). השווה כב' השופט אור ברע"א 01 / 247 מססה מיטל נ' דולב חברה לבטוח בע"מ (לא פורסם) (10.9.2001))( להלן:"עניין מססה").

מן הכלל אל הפרט

השאלה תמיד נוגעת למקרה הקונקרטי, ובו בשלב זה לא ראיתי לסטות מהמלצת המומחה , שמשמש כזרועו של בית המשפט לאחר שלא רק ראה את רובו ככולו החומר רפואי הנוגע לנפגע אלא גם בדק אותו עצמו כמתועד בחוות דעת מפורטת שבחנה את השאלות הרלבנטיות. בין היתר התייחס ם לסוגיית ההגבלה הנטענת בתנועות כמתועד בעמוד 3 לחוות הדעת וזאת גם נוכח המסמכים שהוצגו לפני . ער אני למה שנרשם כשהדגים הגבלת תנועה אך גם למה שנרשם בחוות הדעת על אי הדגרת הגבלה זאת "בהסחה" בנוסף ער אני לכך שהמסמכים "הטריים" מתייחסים לכאורה לאותן חוליות בהן הסביר המומחה בעיה של שינויים ניווניים.